החלטה
1.בפניי בקשת המערער, במעמד צד אחד, לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוציאה כנגדו המשיבה.
2.בבקשה נטען, כי ביום 21.08.2011 הורה ביהמ"ש בתיק דנן על עיכוב הליכי ההוצל"פ הננקטים כנגד המבקש, וזאת בכפוף להפקדת סך של 4,500 ₪. לטענתו, חרף הפקדת הסכום האמור, המשיכה הזוכה לפעול כנגדו בתיק ההוצל"פ ואף הוציאה כנגדו ביום 07.09.2011 צו עיכוב יציאה מן הארץ, זאת בנוסף לשורה של הגבלות שונות שהטילה עליו במסגרת התיק הנ"ל.
3.עוד טוען המבקש, כי הוא מתעתד לצאת את גבולות הארץ ביום 06.10.2011, ולכן עותר הוא בבקשה לביטול צו עיכוב היציאה וכל ההגבלות שננקטו כנגדו ע"י הזוכה במסגרת תיק ההוצל"פ, כאמור.
4.בהחלטה שנתתי מוקדם היום לא מצאתי לנכון ליתן צו במעמד צד אחד וביקשתי את תגובת המשיב לבקשה. בשל דחיפות הבקשה הוריתי למשיב להמציא את תגובתו עד ולא יאוחר מיום 04.10.2011.
5.בהמשך היום, הגיש המבקש בקשה חוזרת ובה טען, כי הוא מתכוון לעזוב את הארץ עוד היום, ולכן עותר בשנית כי ביהמ"ש יורה על ביטול צו העיכוב במעמד צד אחד בלבד. המשיב.
6.אחר עיון בבקשה על נספחיה, אני מחליטה כי דין הבקשה להידחות ולהלן אבאר עמדתי.
7.תחילתו של הליך זה בהודעת ערעור שהגיש המבקש ביחס להחלטת כבוד הרשם קודסי מיום 23.05.2011, לפיה נדחתה בקשת המבקש להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר.
8.במסגרת תיק הערעור עתר המבקש בבקשה לעיכוב זמני של הליכי ההוצל"פ וזאת עד למתן הכרעה סופית בערעור.
9.בהחלטתי מיום 26.07.2011 נעתרתי לבקשה והוריתי על עיכוב זמני של ההליכים עד למתן פסק דין סופי בערעור. עוד קבעתי, כי העיכוב ייכנס לתוקפו בכפוף להפקדת סך של 4,500 ₪ ע"י המבקש בקופת ביהמ"ש.
10.המבקש הגיש בקשה למתן פטור מההפקדה, אולם בקשתו נדחתה עפ"י החלטה מיום 21.08.2011.
11.חרף הזמן שחלף מאז מתן ההחלטה הראשונה ביום 26.07.2011 וההחלטה השנייה ביום 21.08.2011 בעניין עיכוב ההליכים, לא מצא המבקש לנכון, מטעמים השמורים עמו, להפקיד סך של 4,500 ₪.
12.המעיין בבקשה דנן מגלה, כי רק ביום 02.10.2011 טרח המבקש להפקיד את הסכום האמור בקופת ביהמ"ש, וכי ככל הנראה הוא עשה כן רק לאחר שגילה כי הוצא כנגדו ע"י המשיבה צו עיכוב יציאה מן הארץ. לאור זאת, צו עיכוב ההליכים אמור לחול רק ממועד זה ואילך.
13.בנסיבות אלו, ניתן לקבוע, באופן לכאורי, כי הליכי ההוצל"פ שנקטה הזוכה/המשיבה כנגד המבקש, לרבות צו עיכוב היציאה מן הארץ, הינם כדין, הואיל ואלו בוצעו לפני ההפקדה ולפני כניסת צו העיכוב לתוקפו.
14.עוד יצוין, כי עיתוי הגשת הבקשה, במתכונתה הנוכחית, הינו בעייתי. סמיכות הזמנים בין הגשת הבקשה לבין המועד היציאה הנטען אינו מאפשר קבלת עמדת הזוכה.
15.יתרה מכך, הבקשה דנן הינה חסרה, באשר המבקש לא טרח להניח בפניי את בקשת הזוכה להוצאת צו עיכוב היציאה ונימוקיה ואף לא את החלטת הרשם המתירה את הוצאת צו עיכוב היציאה על נימוקיה.
16.בנוסף יצוין, כי המבקש מציג בפני ביהמ"ש שתי גרסאות סותרות באשר למועד בו מתכוון לעזוב את הארץ, שכן פעם הוא טוען כי הוא יוצא את הארץ ביום 06.10.2011 ופעם מציין שמועד היציאה נופל היום, והכל ללא שטרח להציג בפני כל אסמכתא המאששת את מועד העזיבה הצפוי.
17.על יסוד האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.
18.לפנים משורת הדין, באם יפקיד המבקש סכום החוב, כפי שהוא נקוב במחשבי לשכת ההוצל"פ נכון להיום, או לחלופין ימציא ערבות בנקאית אוטונומית בסכום החוב הנ"ל, צו עיכוב היציאה מן הארץ יבוטל. סכום החוב האמור, היה ויופקד ע"י המבקש, יעוכב בלשכת ההוצל"פ ולא יועבר לזוכה עד למתן הכרעה סופית בערעור.
19.המזכירות תמציא בדחיפות העתק ההחלטה לצדדים.